|
|
157 דחה את בקשת החנינה שלה . הוא נסער . אבל כשהסוהר מספר לו שמַסלוֹבה נשלחה מבית החולים בחזרה אל בית הכלא משום שניהלה רומן עם הרופא, רגשותיו מצטננים . הוא פונה אליה בקרירות והיא מסמיקה, כי היא מנחשת את הסיבה לתרעומת שלו ( רק בדיעבד נודע לנֶכליוּדוֹב שהתנגדה בכל כוחה לניסיון האונס מצד הרופא, ועל כן היא נקייה מכל רבב בפרשייה זו ) . המאבק שנֶכליוּדוֹב מנהל נגד הדמון שלו הוא דוגמה אחת מתוך שורה של תובנות פסיכולוגיות שמוצגות ברומן זה . רוברט גם נזכר בפועֵל שלוגם וודקה בקרון המחלקה השלישית של הרכבת לסיביר, ושמגיב למבטי התוכחה של נֶכליוּדוֹב ויתר הנוסעים במילים : “כמובן, כשאני שותה כולם מסתכלים, אבל אף אחד לא מסתכל כשאני עובד . “ רוברט מתבטא בבוז — אולי כדי להתגרות בי — על מעמד היצאניות, שאליו שייכת מַסלוֹבה : הוא מסנגר על הגישה המחמירה של האנגלים, שהביאה לפני ימים אחדים לידי תליית נערת בורדל לאחר שירתה באהובהּ הבוגדני . לדבריו יש להתייחס בחומרה יתרה לנשים שאינן דבקות בהתנהלות משפחתית שמרנית . אני משיב לו שטולסטוי היה סלחן ממנו בהרבה, שכן נערת הבורדל לשעבר מַסלוֹבה מפגינה אהבה אמיתית לזולת בכ...
To the book |
|
|