|
|
75 בצעידת הבוקר על הר וִילָן שגובהו 2,400 מטר . שמיים אביביים זוהרים . מרבדים מרהיבים של גנציאנות, נרקיסים, רקפות וציפורניות, ולרגלינו זֵיוִיס, מוקפת פריחה שופעת של עצי פרי . בשובי אל העיירה עם המקלע הכבד, אני מוצא את הרחבה מול בית העירייה המהודר, שבו מצויים מגורי החיילים, מלאה כבשים ועיזים פועות ופרות אדישות . בתוך ההתקהלות עומד וטרינר צעיר מצויד במזרק . אני עובר במהירות למדי יום ראשון ורץ אל תחנת הרכבת של וַלְצַיינה . בקרון הרכבת אני מתכנס בתוך עצמי ושוקע בנמנום . הגעה להֵריזָאוּ בערב . הרופא הראשי החדש ד“ר היינריך קוּנצלֶר נעדר היום, והשיחה איתו נדחית למחר . אני ניגש אל בית ההארחה “צוּם הוֹרנלי“ ( “הקרן הקטנה“ ) שצמוד לו אטליז . בעל הבית יושב לבוש בסינר קצבים מעל בגדי עבודה ומשחק בקלפים . אני שואל אותו אם אוכל ללון פה . הוא בוחן אותי מכף רגל ועד ראש כמו שבוחנים פר, ורק אז משיב בחיוב . מבט חטוף בבעלת הבית העגלגלה ובמלצרית מצית בי זיק של תקווה למנעמים קולינריים . אני יוצא לטיול ערב וחולף על פני מחסן הנשק . בין ערמות גבוהות של בולי עץ עומדים כשלושים נערים, רובם יחפים, ומתופפים . הם מתא...
To the book |
|
|