|
|
67 תלולית שלג, זוקף את אוזניו ומציץ החוצה בסקרנות . השיחה בינינו עוסקת תחילה בהפצצת הערים הגרמניות . אני אומר שזו בושה וחרפה להילחם בעורף נגד נשים, ילדים וחולים, לא משנה בשם איזה לאום . העובדה ששליחי היטלר הפציצו את לונדון לא מצדיקה שימוש באותה טקטיקה מפלצתית בידי בנות הברית . רוברט שולל את דבריי מכול וכול בטענה שעמדתי סובייקטיבית ורגשנית מדי . מול איום קיומי כמו זה שהבריטים מתמודדים איתו, אין מנוס מלנקוט תפיסה פוליטית מציאותית ובלתי מתפשרת . ההוּנים של היטלר מקבלים לדעתו את המגיע להם . כל אומה שניצבת בפני הכרעה קיומית נהיית בלית ברירה בריון אנוכי . בנסיבות כאלה, אפילו הנצרות צריכה לסגת מעמדת הבכורה שלה . אני : “האם המדינות המערביות מחו כשהאיטלקים הפעילו את צי המפציצים שלהם נגד החבשים ? “ — רוברט : “הרשה-נא לי להעיר הערה קטנה : החבשים לא היו מידרדרים למצב הזה אילו היו נאמנים למורשת שלהם במקום ללכת שבי אחר פיתויי התרבות המערבית . הכול תלוי בנאמנות למורשת, תמיד ובכל מקום ! “ רוברט מדריך אותי ברוב עונג ברובע העתיק היפהפה של גוֹסָאוּ . התושבים רובם ככולם בכנסייה . שקט מאוד בעיירה ; ברחובות...
To the book |
|
|