|
|
47 ניתוח ? הרגשתי די טוב ככה . רק דבר אחד הציק לי : לראות שמביאים אוכל לפציינטים האחרים ולא לי . אבל גם התחושה הזאת הלכה והתמתנה . — אין לי ספק שהלדֶרלין לא היה אומלל בשלושים שנותיו האחרונות כפי שהפרופסורים לספרות מתארים אותו . הזכות לשבת בפינה צנועה ולחלום, בלי צורך תמידי למלא חובות — זו בהחלט לא התייסרות . אנשים סתם עושים מזה עניין ! “ אנחנו חוצים את שְוֶלברוּן וצועדים עד סַנט פֵּטֶרצֶל . רוברט מתפעל מהכנסייה שנבנתה בשנת ,1722 ומהמבנה המהודר של המנזר . אנחנו מזמינים נקניקיות צלויות ושניצל עגל, לוגמים יין טירול קל ומקנחים בעוגה . במהלך ארוחת הצהריים רוברט מתלהם כחצי שעה על הערתי שסופרת שאני מכיר כמעט התמוטטה בעקבות אהבה נכזבת בהיותה סטודנטית : “איזו תינוקת ! היא הייתה מוכרחה לתת לכלומניק כלשהו לשבור את ליבה, ולהכריז על התקלה הזאת קבל עם ועדה ? איזו התנהגות מטופשת ! האווזה הספרותית הזאת בטח חלמה להיות מרים מַגדָלֵנה של השירה השוויצרית ! “ תחת כיפת השמיים האפורים, כשערפילים מרחפים ברוח ואין איש בדרכים מלבדנו, רוברט הולך ונפתח ומספר לי : “התפקיד שמילאתי כמנהל חשבונות בוֵדֶנסוִיל שימש לי ...
To the book |
|
|