|
|
26 לטוֹיפֶן, עיירת המוצא שלו . הוא מסכים ושואל : “בכביש הבין- עירוני ? “ — “כרצונך . אבל יורד גשם זלעפות, מר ואלזר ! “ — “מעולה ! לא חייבים תמיד לצעוד באור . “ אנחנו יוצאים לדרך ועוברים את הוּנדוִיל ואת שטַיין . עכשיו הגשם ניגר כמו מדליים . אנחנו מוצאים מחסה מתחת לגגון של תחנת אוטובוס . על ספסל התחנה יושבת זקנה שמעולם לא נסעה במכונית או ברכבת . אני משוחח איתה . רוברט עומד לצידי ושותק ומעשן סיגריות פָּריזיין שהבאתי לו . בדרך אנחנו משוחחים על משפחת ריינהַרט, פטרוני האמנות הידועים מוִינטֶרתוּר . כעבור שעה קלה ומתוך ההקשר, רוברט מעיר לי : “אתה נראה היום כל-כך ריינהַרטי ! “ — אני : “מה זאת אומרת ? “ — רוברט : “כל-כך מכובד, מלא חשיבות עצמית . קצת מפחיד ! “ — אני : “אבל יש לי היום עוד הלוויה של קרוב משפחה בסַנט גאלֶן . “ — רוברט, יבשושי : “לזה התכוונתי . “ היכולת שלו לזכור מאורעות מן העבר הרחוק מעוררת השתאות . הוא זוכר עשרות שמות ופרטים מחייהם של פרידריך הגדול, נפוליאון, גתה, גוֹטפריד קֶלֶר ואחרים . לדבריו, בחירתו של קֶלֶר לשהות ביום הולדתו ה- 70 במרכז שווייץ, באזור המכונה “אוּרשווייץ“ ( שווי...
To the book |
|
|