על אודות חיי כלב ומאה גרם אבקה בתוך כד לבן

408 לפניו שיניח לה . הוא רדף אחריה עם גרזן . . . היינו ישנים אצל השכנים . או במחסן . שחט את הכלב בגרזן . אחרי מה שסבא שלי עשה התחלתי לשנוא את כל הגברים . החלטתי לחיות לבד . עברתי לעיר . . . פחדתי מהכול : מהמכוניות ומהאנשים . אבל כולם נוסעים העירה - אז גם אני נסעתי . אחותי הגדולה גרה פה, היא לקחה אותי אליה : "תלכי לקורס מקצועי, תהיי מלצרית . את יפה, תמרה . תמצאי לך בעל, איש צבא . טייס . " טייס . . . ממש . . . בעלי הראשון היה נמוך ופיסח . החברות שלי אמרו לי : "בשביל מה לך אחד כזה ? תראי איזה בחורים מחזרים אחרייך ! " ואני מאז ומעולם אהבתי סרטי מלחמה, על נשים שחיכו שהבעלים שלהן יחזרו מהחזית, ולא חשוב באיזה מצב יחזור - בלי רגליים, בלי ידיים, העיקר שיחזור בחיים . סבתא הייתה מספרת : היה אחד בכפר שלנו שהחזירו אותו הביתה בלי שתי רגליים, אז אשתו הייתה נושאת אותו לחצר על הידיים . והוא שתה ועשה שטויות . היה נופל לתעלת ניקוז, היא הייתה אוספת אותו, רוחצת אותו בשוקת ומושיבה אותו על מצעים נקיים . אני חשבתי שזאת אהבה . . . אני לא מבינה מה זה אהבה . . . ריחמתי עליו, ליטפתי אותו . נולדו לנו שלושה ילדים ו...  To the book