על אודות הסבל המתוק והרוח הרוסית המזוקקת

237 על הלחם אבל האישה הזאת הבינה שאנחנו יכולות לחשוב גם על דברים אחרים . את היית כלואה, קבורה והנה מישהו פתח לך חלון . . . פתח לרווחה . . . מסתבר שלא רק לחם . . . לא רק אוכל . . . אפשר לתת לנו גם זר פרחים ! זה אומר שאנחנו לא שונות מאחרים . אנחנו . . . כמוהם . . . היא הפרה את הכלל : "אני רוצה לתת לכן פרחים מהגן שלי . " לא לקטוף או למצוא בחוץ אלא להעניק פרחים מהגן . מהרגע ההוא . . . יכול להיות שזה היה המפתח שלי . . . נתנו לי מפתח . . . משהו התהפך אצלי . . . אני זוכרת את הזר . . . זר פרחי קוסמוס גדול . . . אני תמיד שותלת אותם אצלי בבית הקיץ . ( אנחנו יושבות בבית הקיץ שלה . יש כאן רק פרחים ועצים . ) לאחרונה נסעתי לסיביר . . . לעיר זמאינוגורסק . . . חזרתי לשם . . . חיפשתי את הרחוב שלנו . . . את הבניין . . . את המרתף . . . אבל הבניין איננו, הרסו אותו . שאלתי את כולם אם הם זוכרים . זקן אחד נזכר : נכון, במרתף גרה בחורה יפה, היא הייתה חולה . אנשים נוטים לזכור את היופי ולא את הסבל . גם את הזר קיבלנו בזכות יופיה של ולדיה . הלכתי לבית הקברות . . . צמוד לשער ניצבה בקתת השומר, החלונות שלה הוגפו בקרש...  To the book