אדונית התַּנַּאקִישׁ

202 אדונית התַּנַּאקִישׁ הוסיפו האחיות ואמרו : "אדונית התַנַאקִישׁ, אל תדאגי, אנחנו נעלה אלייך ארוחה, ואת השגיחי על החיטה כדי שלא יכרסמו אותה הציפורים . " עלתה הנערה אל הגג וישבה עליו ברגליים משוכלות . לפתע התקרבו לעברה שתי יונים . הניחה כמה גרגרי חיטה בכף ידה והושיטה אותם אליהן . ירדו היונים ואכלו את גרגרי החיטה מכף ידה . הכינו דַוְלַבַּאן ושַׁמְלַכַּאן את ארוחת ביצי הטווס לאחותן הקטנה, נשאו את המחבת החמה עם הביצים וכיכר לחם אל הגג ואמרו לאחותן : "יא אדונית התַנַאקִישׁ, הנה ארוחת הצהריים שלך . בתיאבון . " הודתה להן האחות הקטנה והחלה לאכול . עמדו שתי האחיות והביטו בה . נגסה אדונית התנאקיש פעם ועוד פעם מהארוחה שלפניה, והנה החלה בטנה להתנפח . לקחה ביס שלישי, ובטנה התנפחה עוד יותר . וכך עם כל ביס הלכה בטנה וגדלה, והתעגלה, והתעבתה, עד שהיא סיימה את הארוחה כולה . כשהתרוקנה הצלחת, נעמדה הנערה והביטה על עצמה בתדהמה . צרחו אחיותיה : "מה עשית לעצמך ? ומה נאמר לאביך ? ״ אֲדוֹנִית הַתַנַאקִישׁ אָכְלָה אֶת בֵּיצֵי הַטַּוָּס שֶׁל הָרוֹכֵל הַפַּטְפְּטָן, וְהִנֵּה הִיא הָרָה אַף שֶׁאֵין לָהּ חָתָן . ...  To the book