המלך סֻלימאן

196 שבוע חלף, וביום השישי הבא שבה הגדרונית לארמון המלך סֻלימאן, ושוב באה אל המלך והחלה להפציר בו ולהתחנן : "אנא ממך, אדוני המלך, הכרז עליי כמלכת ממלכת העופות . " ענה לה המלך סֻלימאן : "סבלנות, גדרונית, כל דבר בעתו . " חלף עוד שבוע, וביום השישי השלישי שוב חזרה הגדרונית אל הארמון, ושוב הפצירה, מתעקשת : "בבקשה ממך, אדוני המלך סֻלימאן, הכרז כבר על מלכותי . " הניד המלך בראשו ולא ענה . וכשחזרה הגדרונית אל הארמון בפעם הרביעית, הייתה קצרת רוח וכעוסה . כשראתה את המלך סֻלימאן, נעמדה לפניו והחלה לאיים בקול רם : "אדוני המלך סֻלימאן, אם לא תכתיר אותי למלכת העופות, אתגולל באדמות הוַקְף, אטיל חול על רכושך ואהפוך את ארמונך לתל חורבות . " הניד המלך בראשו ואמר לה : "בסדר, גדרונית, אכריז על מלכותך . אבל לפני כן יהיה עלייך לצאת מהארמון ולשוב אליו עם מקל מעץ . ועלייך לשים לב שהמקל שתביאי לא יהיה ארוך מדי ולא קצר מדי, שלא יהיה ירוק מדי ולא יבש מדי, שלא יהיה עבה מדי ולא דק מדי . כשתמצאי את המקל הזה, הביאי אותו אליי, ואני אכתירך למלכת העופות . " יצאה הגדרונית מהארמון ועפה לדרכה, דילגה מעץ לעץ, הביטה לימין ולש...  To the book