|
|
184 סִתְנַא שָׂרָה אך בינתיים המשיך השטן בדמות אדם לרדוף אחר שרה בכל הכוח . נָסה שרה מפניו כל עוד רוחה בה, והמשיכה לחפש מקום מסתור . זעקה לשמים : "יַא רַבּ, סַאעִדְנִי – ריבון העולמים, עזור לי . " לפתע, מעשה נסים, ראתה במרחק עדר כבשים רועות . רצה אליהן וצעקה : "הצילו אותי ! החביאו אותי ! " נכנסה אל תוך העדר והתחבאה בין הכבשים, טומנת את ראשה באדמה . מיהרו הכבשים להתקבץ סביבה והתאמצו בכל דרך לגונן עליה, עד שנעלמה מן העין . כשהסתכלה אחרי זמן-מה סביב, ראתה שאין שם אף אחד כי השטן בדמות אדם נעלם . כך נחלצה סתנא שרה, עליה השלום, מהצרה ויצאה ללא פגע . נעמדה ובירכה את הכבשים בברכת ההגנה והשמירה : "שאלוהים ישמור עליכן כפי ששמרתן אתן עליי . " ומאותו היום התעבה זנב הכבשים . במקום הזנב הארוך והמשתלשל שהיה להן, עכשיו יש להן זנב עבה ורחב, המגן על ערוותן . ושאלוהים ישמור על כל באי עולם . מערבית : יונתן מנדל ; עריכת תרגום : חנאן סעדי
To the book |
|
|