בן הטוחן

166 בן הטוחן באחד הימים יצא האח הצעיר לצוד ביער, ולפתע ראה לפניו איילה יפה . מכיוון שרצה לצוד אותה, החל לרוץ אחריה . הוא רץ ורץ עד שהגיע לבית קטן . נקש בדלת הבית, והדלת נפתחה . בפתח עמדה האחות הגדולה . שמח האח הצעיר לראותה, וגם היא שמחה לראותו . סיפרה לו האחות הגדולה שבעלה נמנה עם השדים, והוא מלך הציפורים הקסומות . כאשר הבעל חזר הביתה, הוא הסביר פנים לאחיה של אשתו והזמין אותו להתארח בביתם עשרה ימים . שהה האח הקטן בביתם עשרה ימים, ובסופם קם ללכת . אמר לו מלך הציפורים הקסומות : "קח את הנוצה הזאת, שמקורה בציפור קסומה . אם תיקלע למצוקה, שׂרוף אותה ואמור : בְּשֵׁם רִבּוֹן הָאֲדוֹנִים, שֶׁבָּרָא אֶת הָאָדָם מֵעָפָר, וְאֶל עָפָר מְשִׁיבוֹ, עַד יוֹם הַדִּין . וכשתאמר את המילים הללו, אבוא מייד לעזור לך . לקח הצעיר את הנוצה ושב לביתו בשלום . יום אחר יצא האח הקטן לציד, ושוב קרה דבר דומה . איילה שרדף אחריה הובילה אותו לבית קטן, שבפתחו התגלתה האחות האמצעית . שמח האח הקטן לראותה, וגם היא שמחה לראותו . אירחה אותו האחות האמצעית וסיפרה לו שבעלה הוא מלך הסוסים הקסומים . כאשר הבעל חזר הביתה, הוא הסביר פנ...  To the book