חַרְצַנִּית הזית

141 כַּאן יַא מַא כַּאן שמע אלוהים את בקשתה ונענה לה . הרתה האישה וילדה חַרְצַנִּית של זית . נשאה אותה על כפיים והלכה איתה, עד שיצאו מהעיר . עלתה אל ראש גבעה, זרעה אותה באדמה, ושם נתנה לה אהבה והשגיחה עליה . מדי יום הייתה מבקרת אותה, שרה לה שירים ומספרת לה מעשיות, עד שהעץ גדל . וכמו תמיד בסיפורים, הוא גדל במהרה . ואז, מתוך גזע העץ יצאה נערה יפהפייה, נזר הבריאה ממש . נמלא לבה של האם שמחה, והיא גידלה את הנערה, טיפחה אותה והכינה אותה לחיים . לימים תש כוחה של האם והיא מתה בשלווה, בידיעה שנתנה את כל הנחוץ לבתה . עמד עץ הזית של החַרְצַנִּית בראש הגבעה והטיל סביבו צל ענקי . רבים היו מגיעים לחסות תחתיו . לאחר כל ביקור כזה הייתה חרצנית הזית מגיחה מהגזע ואוכלת את שאריות המזון שהשאירו המבקרים . היא הייתה שותה ממי הנהר, קוטפת פרחים, מאזינה לציוץ הציפורים וחוזרת אל תוך העץ . באחד הימים עבר בסביבה בן מלך והתיישב לנוח בצל העץ . מיד התאהב במקום, ואנשיו העמידו במקום אוהלים והתגודדו סביב עץ הזית . אמר הנסיך לטבח : "הכן לנו סעודה, ובינתיים נצא לציד . " הכין הטבח סעודה למלך ולאנשיו והניחהּתחת העץ . יצאה ח...  To the book