|
|
139 כַּאן יַא מַא כַּאן שני מטבעות, אך באותו הרגע אמר לעצמו : "מטבע אחד יספיק לי . אקח על פי צרכיי בלבד . " לקח הצעיר מטבע אחד וטמן אותו בכיסו, ועם תפילות השחר ירד לחצר . עמד בחצר והתפלל . ראו אותו המשרתים והתפלאו על התנהגותו המוזרה . הלכו אל המלך וסיפרו לו . אמר המלך : "הַמתינו שיסיים להתפלל, ואז תפסו אותו והביאו אותו אליי . " המתינו המשרתים שהצעיר יסיים להתפלל, וכשסיים הם התנפלו עליו, תפסו אותו וגררו אותו אל המלך . דובב אותו המלך לדבר, והוא סיפר לו את סיפורו . סיפר הצעיר למלך על הביקור של אמו אצל השייח', ועל העצה שהשייח' נתן לה . סיפר לו איך חשב לגנוב מבתי שכניו, אך לבסוף הרחיק לכת עד לעיר הזאת . לבסוף סיפר לו גם מדוע לקח מן האוצר מטבע אחד בלבד . התפעל המלך עמוקות מכנותו ואמר : "טובה הסליחה, ונדיבים הם הסולחים . " סלח לו המלך והעניק לו סכום כסף גדול . ויש אומרים שגם נתן לו מינוי בכיר בממלכה . ויש אומרים שגם בנה לו ארמון בסמוך לארמונו . ויש אומרים שגם חיתן אותו עם בתו . ורק אלוהים יודע את האמת לאמיתה . מערבית : יהודה שנהב-שהרבני ; עריכת תרגום : פרדוס חביבאללה
To the book |
|
|