בת הירקן

129 כַּאן יַא מַא כַּאן באותו ערב, כששב בן המלך לארמון, וחלף על פני ביתה של בת הירקן, שוב ראה אותה בחלון, וכהרגלו אמר : "ערב טוב, בת הירקן . " חייכה בת הירקן וענתה לו : "ערב מצוין, אדוני המהוגן, חתנו המיועד של אבי . " שאל אותה הצעיר בקנטרנות : "היתחתן בן הסלטאן עם בת הירקן ? " ענתה לו : "הבוחר לדבר עם צוענייה, כדאי שיחשוב פעם שנייה . " הלך בן המלך לביתו והסתגר בחדרו . יום רדף יום, וחודש רדף חודש, ובן המלך הרגיש שהוא תכף מתפוצץ . יומם וליל הרהר לבו בבת הירקן, ודמותה רדפה אותו בכל אשר פנה . לבסוף החליט בן המלך לנקוט תחבולה שתביא את השיגעון הזה אל קצו . הלך לאביו ואמר לו : "הגיע זמני להתחתן . מצא לי כלה . " אמר האב : "נפעל לפי כללי הטקס והממלכה . תחילה נשאל את הווזיר . " פנה המלך ליד ימינו הווזיר ושאל : "יש לך בת ? אני מחפש כלה לבני . " אמר הווזיר : "יש לי בת, אבל עליי להיוועץ תחילה באשתי . " הלך הווזיר להיוועץ באשתו ואמר לה : "המלך רוצה את בתנו לכלה . " אמרה לו : "תגיד לו שאנחנו מסכימים . " אמר הווזיר : "איך נוכל להסכים, והיא עדיין ילדה ? " אמרה אשתו : "הוא בן מלך, ולא ניתן לסרב לו . תן ...  To the book