אבו עלי אלצַּיַּאד

115 כַּאן יַא מַא כַּאן ענה לה : "ואת מי מהן אקח ? על מי מהן אפשר לסמוך שתמכור את הדגים ? " אמרה אשתו : "יא אבו עלי, קח את בתך הבכורה, הרי יש בה ברכה . " הנהן אבו עלי אלצַּיַּאד בהסכמה, ולמחרת עם שחר קם, העיר את בתו ולחש לה : "יאללה, יא בִּנְתִי, קומי ונלך לדוג . " התעוררה הנערה והלכה עם אביה . הם צעדו יחדיו עד שהגיעו לים, ואז זרק אביה את הרשת למים, פרש אותה והמתין . לאחר זמן-מה משך את הרשת ומצא בה סַמַכָּה, דגה, דגה בהירה במיוחד, שנצנצה בשלל צבעים . לקח אבו עלי את הדגה, ליפף אותה בעלי בננה, נתן אותה לבתו ואמר לה : "קחי את הדגה הצבעונית הזאת ומכרי אותה בשוק הדגים . אחר כך לכי לאמך החורגת ותני בידה את הכסף . " לקחה הנערה את הדגה ופנתה ללכת אל העיר . הלכה בדרך עד שהתעייפה ועצרה לנוח . כאשר ישבה, הסיטה את עלי הבננה, הסתכלה על הסַמַכָּה, הדגה הצבעונית, ואמרה לה : "כמה את יפה, יא סַמַכָּה . " פתחה הסַמַכָּה את פיה ואמרה : "החזירי אותי אל הים . " קפאה הנערה במקומה בתדהמה, הצמידה את הסַמַכָּה לגופה ורצה איתה אל חוף הים . כשהגיעה לשם, השליכה את הסַמַכָּה למים וקראה בקול רם : "חזרי לים, יא סַמַ...  To the book