89 כַּאן יַא מַא כַּאן ענה הקבצן : "אינני עובד ואין לי פרנסה . " בישר לו המלך : "אם כך, אחתן אותך עם בתי . " תמה הקבצן ואמר : "אבל, מלכי, כיצד אפרנס בת מלך ? " ענה המלך : "את זה בדיוק אני מבקש לבדוק . " קרא המלך לקאדֿי ולעדים וביקש מהם להשיא את בתו לקבצן . ניסו כולם לשכנע אותו לחזור בו מהחלטתו, אך המלך סירב להקשיב להם, והתעקש להמשיך בסידורי הנישואים . לבסוף נכתבה הכתובה של הקבצן ובת המלך, והמלך בירך את בתו ונפרד ממנה במילים : "זו מנת חלקך, שבעלך יהיה קבצן חסר כול . " נפרדה הנערה מאביה והלכה עם בעלה בלי ליטול איתה דבר פרט לכותונת שלגופה, לנעליים שלרגליה ולמחרוזת הפנינים אשר ענדה על צווארה . כשהגיעה לחדר המדרגות של המסגד, אמר לה בעלה הקבצן : "כאן אני חי . " ענתה הנערה : "כאן אחיה איתך . " למחרת בבוקר לקח האיש את דלי המתכת והתחיל להסתובב ולקבץ נדבות . בסוף היום שב לאשתו עם דלי מלא בחתיכות לחם יבשות . שאלה הנסיכה : "האם כך נמשיך לחיות את חיינו ? " תהה הקבצן : "מה היית רוצה שאעשה ? " הורידה הנסיכה את מחרוזת הפנינים מצווארה, הסירה ממנה פנינה אחת והניחה אותה בידו . אמרה לו : "לך לצורף ומכור א...
To the book