דבש חרובים וטחינה

דבש חרובים וטחינה 72 לחם, טחינה ודבש חרובים, הניחה הכול בצרור שעל גבה ופנתה לשוב הביתה . בדרך פגשה איש זקן לבוש בלויים ששאל אותה : "מה את נושאת בצרור שעל גבך ? " ענתה האחות האמצעית : "דבש חרובים וטחינה . " אמר הזקן : הַשְׁלִיכִי הַדְּבַשׁ וּלְבֵיתֵךְ לִקְחִינִי, מִטָּתֵךְ הַצִּיעִי וּבָהּ הַרְדִּימִינִי, טְלִי אֶת הָעֱלִי, וּבְעֶזְרָתוֹ כִּתְשִׁינִי, וְאָז בַּעֲרֵמָה שֶׁל זָהָב תַּבְחִינִי . נחרדה הנערה ורצה לביתה . למחרת הלכה האחות הקטנה אל השוק . מכרה את הצמר, קנתה כיכר לחם, טחינה ודבש חרובים, הניחה בצרור ופנתה לשוב הביתה . בדרך פגשה איש זקן לבוש בלויים ששאל אותה : "מה את נושאת בצרור שבידך ? " ענתה לו האחות הקטנה : "דבש חרובים וטחינה . " אמר הזקן : הַשְׁלִיכִי הַדְּבַשׁ וּלְבֵיתֵךְ לִקְחִינִי, מִטָּתֵךְ הַצִּיעִי וּבָהּ הַרְדִּימִינִי, טְלִי אֶת הָעֱלִי, וּבְעֶזְרָתוֹ כִּתְשִׁינִי, וְאָז בַּעֲרֵמָה שֶׁל זָהָב תַּבְחִינִי . השליכה האחות הקטנה את הצרור מעל גבה, נשאה את האיש הזקן אל ביתה, הציעה לו את מיטתה, והוא נשכב בה ונרדם . אחר כך, בלי לחשוב פעמיים, לקחה האחות הקטנה עלי והחלה לחבוט ...  To the book