אָהָא

69 כַּאן יַא מַא כַּאן ענתה הנערה בחסכנות : "אָהָא . " חשב הנסיך שהיא נאנחת, והבטיח לעצמו לפגוש אותה שוב בעוד שנה, ואז לבקש את ידה . יום הלך ויום בא, והנסיך המשיך להרהר בצעירה שליד המעיין . שנה חלפה, ויום אחד רכב הנסיך על סוסתו . כשחלף על פני אותו הכפר, ראה קישוטים, כיבוד ומוזיקה, והבין שצפויה שם מסיבה גדולה . ירד הנסיך אל המעיין ופגש שם אישה זקנה . שאל אותה על מה החגיגה . ענתה הזקנה : "היום אנחנו חוגגים את חתונתה של היפה בנערות הכפר . היא תינשא לבן דודהּ, אחי אביה, ואתה מוזמן לחגוג איתנו אם תרצה . " שאל הנסיך לשם הנערה, והזקנה אמרה : "אָהָא . " הבין הנסיך שאהא הוא שם הנערה שכבר פגש, ושהיום הוא יום חתונתה . ואיך יוכל לבקש את ידה עכשיו ? ישב הנסיך על שפת המעיין ותמך את ראשו בידיו . הבחינה הזקנה במצוקתו ושאלה לשלומו . אמר לה : "סבתא, האם תדעי לשמור סוד ? " ענתה הזקנה : "כמו באר עמוקה . " סיפר לה הנסיך את קורותיו בשנה החולפת, ואיך נשבה לבו באהבה לאהא, שעליה הוא חושב יומם וליל . אמרה הזקנה : "אבל היום הוא יום חתונתה, אז איך אוכל לעזור לך ? " ביקש ממנה הנסיך לרוקן את נאד המים שלה, והיא ציית...  To the book