חסן וגבירת הארמון

49 כַּאן יַא מַא כַּאן התפלא חסן ותהה מה פשר הקיפאון הזה, אך לפתע הבחין בע'וּלַה מפלצתית שישבה על הגבעה . שערה היה פרוע, והיא טחנה חיטה במטחנה . מיד הבין שהיא האחראית להפיכת כל תושבי העיר למאובנים . הוא קרב אליה ואמר : "סַלַאם עַליכִּ, דודתי הע'וּלַה . " ענתה הע'וּלַה : לוּלֵא הַכָּבוֹד שֶׁהִבִּיעוּ מִלּוֹתֶיךָ, הָיוּ הַזְּבוּבִים הַכְּחֻלִּים שׁוֹמְעִים אֶת פִּצְפּוּץ עַצְמוֹתֶיךָ . אמר לה : "תני לי, ואעזור לך לטחון את החיטה . " טחן חסן במטחנה, והע'ולה האכילה אותו מגריסי החיטה . כשסיים לאכול אמרה לו : בְּרֶגַע זֶה אָכַלְתָּ מִלַּחְמִי, וּבִשְׁבִילִי אַתָּה עַכְשָׁו מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּנִי . הבין חסן שהע'ולה לקחה אותו תחת חסותה, והחליט לחפש דרך שבה יוכל לשוב ולהקים את העיר לחיים . הוא שחט בהמה מהעדר שלו והאכיל בה את הע'ולה, ובעודה אוכלת, הרעיף עליה מילות חיבה, עד שנרדמה . ישנה הע'ולה עשרה ימים תמימים, ואחר כך התעוררה, ובמשך עשרה ימים טחנה את החיטה . כך עשה חסן פעם אחר פעם, עד שפעם אחת, בסופם של עשרת ימי הערות, קראה לו הע'ולה . אמרה לו : "יא חסן, אני הולכת לישון עכשיו, ועשרה ימים אישן . ה...  To the book