פְּלוֹנָה וְאַלְמוֹנָה

42 פְּלוֹנָה וְאַלְמוֹנָה אמר המלך : "אתה חייב למצוא לי פתרון, יא וזיר . " ענה הווזיר : "אללה הוא המוצא פתרונות, יא מלך הזמן . " אמר המלך : "אשתו של הפלאח מצאה חן בעיניי . תשלח אליה שליח, שיביא אותה אליי . כך אוכל להבטיח שייוולד לי יורש עצר . " אמר הווזיר : "אבל, הוד מעלתך . . . " קטע אותו המלך ואמר : "בלי אבל ובלי חבל . תגיד לפלאח שאשלח לו שתי נשים במקומה . " ציית הווזיר לפקודותיו של המלך . כאשר הגיע השליח לביתו של הפלאח והודיע לו מהי פקודת המלך, החל הפלאח לבכות וסירב להתנחם . גם אשתו בכתה, וגם הילדים . לבסוף נפרדה מהם האישה לשלום והלכה לארמון המלך . למחרת הגיע שליח לבית הפלאח עם שתי נשים, פְּלוֹנָה וְאַלְמוֹנָה, ואמר לו : "בר-מזל שכמוך, הנה לך שתי נשים במקום אחת . זוהי מתנת המלך . " בימים הבאים חי הפלאח עם פְּלוֹנָה וְאַלְמוֹנָה, אבל ראשו לא הפסיק להפוך בשאלה כיצד יחזיר לעצמו את אשתו . ואילו אשתו – היא חיה בארמון עם המלך, אבל ראשה ולבה היו עם בעלה, עם ילדיה ועם ביתה . בכל פעם שהיה הפלאח מתעורר בבוקר וקם ללכת לשדה, היה קורא לנשים כפי שנהג בעבר לקרוא לאשתו : "יא פְּלוֹנָה, יא אַלְמוֹנָ...  To the book