לאה גולדברג נצפתה עם העכבר! המדור תוהה מה הקשר ביניהם

172 | אילאור פורת בטקסט, מרבים באפשרויות הלולייניות כמו עכברים שמתרבים, בניסיון לנגוס ב"גבינה" הפרשנית הטעימה, שהתגלגלה אלינו מן הגבינה שבגבעתיים . העכבר הוא בדיוק גילום של משחקי המשורר ושל הפואטיקה מלאת הסתירות והזריזה שלו ( השיר "שירה זריזה" אף מופיע בתוך שער "העכברים" ב העכברים ולאה גולדברג ) . העכבר אכן יכול לייצג אפרוריות בורגנית, נרפות ועליבות אנטי-הרואית, משעממת, קטנה וממיתה, העוסקת רק בלשרוד . מתבקש לחשוב פה על ההקשר שמזהה את היהודי ( הגלותי, הנרפה, הטפילי והחלש ) עם העכבר, אולי כמן ורסיה על ההורים הצ'כים הניצולים של לסקלי — למשל, בפרשנות אפשרית לסיפור האבסורדי של קפקא ( הצ'כי ! ) על "יוזפינה הזמרת או 67 עם העכברים" . אבל העכבר יכול גם לייצג את הריקוד עצמו, את מה שתמיד זז ממקום למקום : העכבר יכול להיות זריז ואתלטי, קשה לתפוס אותו, והוא מתחבא, מגיע לכל חור, וכמעט בלתי אפשרי להיפטר ממנו . בהמשך שער "העכברים", למשל, מופיע המחזור "גמגומיו של האטלס" ובו, בשיר "שירת הערים", לסקלי נוקב בשמות ערים שונות ברחבי העולם ומשדך להן אסוציאציות פרטיות ( באר חלב , 179 ) . כך העכברים מייצגים את ה...  To the book