|
|
113 מי פנוי בלמד ? בניינים הדורים . אחרי מרכז דקל פניתי ימינה לרחוב בבלי - והנה אני עוצר מול הבניין שלי, גונב מבט לקומה הרביעית, למרפסת הדירה שבה גדלתי . בזמן שהבן שילם, הזקן גירד את עצמו החוצה . חמוד : כל-כך התאמץ להראות שהוא יכול לבד . נוסעיי יצאו ממני והמשיכו לדרכם, ואני שבתי על עקבותיי . הגל הנוסטלגי הזה התחיל להעיק עליי . רציתי להתחפף משם כמה שיותר מהר . הרי לא הכול היה פה ורוד . אך בפועל נסעתי לאיטי . אולי כדי לספוג עוד קצת מהמראות, מהאווירה . זה היה מוזר . מוזר ומעניין . קצת כמו לפגוש לגמרי במקרה ספר ישן שקראת לפני הרבה שנים, ואתה פותח אקראית ומתחיל לקרוא, משפט פה, פסקה שם, והופה ! אתה נשאב, צולל פנימה, מרחף בינות למילים ולמשפטים, בינות לבתים, לשורות ולמבנים המוכרים . הטקסט אותו טקסט, האדם הקורא בו אינו אותו אדם . מה באמת קראתי באותם ימים ? לא הרבה . החיים בחוץ קראו לי . לספרים התחברתי אחר כך . אה, כן ! בטח ! באותם ימים קראתי בעיקר קומיקס : אסטריקס , פינאטס , מד , בארץ לובנגולו מלך זולו , דני דין . ההורים היו רוב הזמן בעבודה ואנחנו הילדים היינו מסתובבים אחרי הבית-ספר ברחובות, הו...
To the book |
|
|