נשים, מחאה והזירה התקשורתית־פוליטית

אחרית דבר 225 מחקר רב . מראשית שנות השבעים של המאה ה- ,20 עם התגברות המחאה הפמיניסטית, התעורר דיון נרחב על תפקידה החברתי והפוליטי של התקשורת בקידום המאבק הפמיניסטי . הדיון התקיים מתוך הבנה שזוהי זירה חשובה בהבניית היררכיה של יחסי הכוח בחברה, ושיש לה תפקיד מרכזי בייצוג ובשעתוק יחסים אלה . מחקרים רבים שעסקו באופן ייצוג הנשים חשפו את תפקידה של התקשורת כמבנָה וכמשקפת מציאות סמלית, שיש בה כדי להשפיע על תפיסת המציאות . לפיכך, התווספה הדרישה לשוויון בייצוג נשים במוקדי הכוח בחברה, במיוחד במערכת הפוליטית ובאמצעי התקשורת . למרות השינויים שחלו לאורך השנים בתפיסת השוויון ובמעורבות הנשים במרחב הציבורי, הייצוג התקשורתי של נשים ושל פעילותן בזירה הפוליטית הממוסדת כמו גם בתנועות מחאה — עודנו מוטה מגדרית . ברוב המדינות הדמוקרטיות, כשבוחנים את היקף הסיקור ומאפייניו מתקבלת תמונה דומה ; נשים מיוצגות פחות מגברים והסיקור שלהן מוטה ואף שלילי ( למשל, Ross Comrie, 2012 ; Ross, 2002, 2010 ; Tsarfaty & Liran Alper, 2015 ; & Trimble, 2005 ) . בישראל, הממצאים מ"הפרוייקט העולמי לניטור מדיה" 3 מצביעים באופן ברור על כ...  To the book