המאבק על הייצוג — ראשיתה של מחאה

222 נשות המחאה המתח בין זהותן החרדית, המתבטאת באורח חיים המדיר ומקפח אותן בחסות הדת, ובין תרבות מודרנית ודמוקרטית, ששוויון בין המינים הוא אחד מערכיה המוצהרים . נשים אלה, שייעודן היה לאפשר מבחינה כלכלית את קיומו של עולם התורה הגברי, היו ל"סוכנות שינוי" של אורח חיים מודרני ושל רעיונות ליברליים ופמיניסטיים בחברה החרדית . לקראת בחירות 2013 התפרסם לראשונה קול מחאה בודד, שתבע לממש את הזכות לייצוג פוליטי . הקול הבודד הניע התארגנות והתגבש בבחירות 2015 לתנועת מחאה בפייסבוק . יוזמות נוספות, אף הן חסרות תקדים, היו הקמת מפלגות נשים חרדיות : מפלגת "עיר ואם" שנוסדה באלעד לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, ומפלגת "ובזכותן — חרדיות עושות שינוי" שנוסדה בבחירות לכנסת . הקמתה של מועצת הנשים בש"ס הייתה ביטוי להבנה כי לא ניתן להתעלם מקולות המחאה . כמאה וחמישים שנות מאבק פמיניסטי מלמדות כי בחברות דתיות-שמרניות, ניסיון לקדם שוויון מגדרי נתפס מאיים במיוחד, מפני שהוא מוביל לשינוי במבנה הכוח בחברה בין גברים ונשים . השינוי מעורר התנגדות, לעיתים עזה, בקרב גברים המבקשים לבצר את כוחם ההגמוני, אך גם בקרב נשים המפנימות ...  To the book