רות קוליאן

122 נשות המחאה שאין להם עם מי לדבר, ואין להם אוזן קשבת [ . . . ] ובמיוחד נורא הדבר שבעתיים כשהדבר מגיע מנבחרי ציבור דתיים ונמצא שם שמים 37 מתחלל . לטענתה, התייעצה עם רב שאמר לה מפורשות כי "אין איסור בהלכה שנשים יהיו בכנסת" . בהמשך נקטה קוליאן ביוזמה מאתגרת : היא ביקשה להצטרף למפלגת ש"ס בעיר מתוך כוונה להתמודד על נציגות במועצת העיר . בשיחה איתה טענה כי נציגי ש"ס לא סירבו לבקשתה אך גם לא אישרו את השתתפותה, בכוונה להטעותה ו"להרוויח זמן" . בסופו של דבר לא הצטרפה לרשימת ש"ס וגם לא 38 בתגובה, רות קוליאן נוקטת יכלה להגיש רשימה עצמאית, המועד לכך חלף . צעד שנתפס רדיקלי בחברה החרדית — בוודאי על ידי אישה חרדית ; היא עותרת לבג"ץ ( בשיתוף עם מכון קונקורד ) נגד המדינה והמפלגות החרדיות, בבקשה להוציא צו ביניים להקפאת העברת הכספים . בעקבות הערות בית 39 המשפט חזרה בה מהעתירה והיא נמחקה משום שלא נוסחה כעתירה חוקתית . הקו המשפטי שבו נקטה היה חריג, במיוחד על רקע הביקורת הקשה בחברה החרדית נגד בית המשפט, והתגובה לא איחרה להגיע . תהליך הדה-לגיטימציה שלה היה כרוך בזיהויה כתופעת שוליים חריגה שיש להוקיעה ולהוציא...  To the book