|
34 נשות המחאה ושיעור עוני גבוה, נאלצו הנשים החרדיות להרחיב את תחומי עיסוקן כדי לסייע בפרנסת המשפחה . עד מהרה הפכו הנשים החרדיות למפרנסות 23 אולם היפוך תפקידים זה, אף שנעשה עיקריות, נוסף לתפקידיהן המסורתיים . מתוך תחושת שליחות, השפיע גם על יחסי הכוחות בין גברים לנשים עד כדי כך שאחת ההלצות הרווחות היא ש"היום האישה כותבת לגבר את הכתובה" . כאמור, באופן מסורתי, מרבית הנשים החרדיות עסקו בעיקר בתחום החינוך או כנותנות שירותים לנשים במקצועות שנחשבו נשיים ( בלניות, פאניות, וכד' ) . במציאות שבה היצע המשרות בתוך החברה החרדית מועט, גדלה המצוקה ככל שהדרישה לתעסוקה הלכה וגדלה . בחברה המגבילה מלכתחילה את תחומי עיסוקן של הנשים, כורח המציאות הוביל להרחבת תחומי הכשרתן המקצועית לתחומים חדשים, כדי שיוכלו להשתלב גם במקומות תעסוקה מחוץ לחברה החרדית . הצורך בהכשרה אקדמית כחלק משינוי דפוסי התעסוקה הוכר על ידי המל"ג . בשנת אלפיים אושרה הקמת שתי מכללות חרדיות : בבני ברק ( המזוהה עם הפלג הליטאי-חסידי ) ובירושלים ( המזוהה עם ש"ס ) בתמיכה של מוסדות אקדמיים מוכרים . המכללות מקיימות מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים ...
To the book
|

|
|