על האימה

148 סיגל נאור נפרשו לפניי בכל עוצמתם הפתולוגית . חודש שלם עטיתי בגיהינום ההוא מסכה על הפנים, כפפות גומי על כפות הידיים ועליהן כפפות ניילון שהגיעו עד המרפקים וכן שקית אשפה שכיסתה את פלג גופי העליון עד ירכיי . לא נבואה אם כן הייתה המחשבה שייקחו לנו את הים . אולי "רק" רמז מטרים ? אבל לסיפור המשפחתי הממוקם על ציר זמן היסטורי-אישי מצטרף עוד נוהג שלי ; אני אוהבת עד מאוד לחפש אחר שיטה רציונלית שתסביר את הקשר בין האירועים ההיסטוריים הרחבים ובין ציר הזמן הכרונולוגי . כשאני מפעילה אותה, השיטה לא נשארת בתחום הרציונליות בלבד ולעיתים היא מתמזגת עם מין מטרונום אינטואיטיבי המנסה לזהות את קצב הנשימות של הגוף ההיסטורי . על פי אותה שיטה, הרהרתי בקיץ של השנה שעברה שהנה העשור השני של המאה העשרים ואחת כבר מגיע אל קיצו וטרם התרחש אירוע מטלטל בסדר גודל עולמי ; בעשור השני של המאה התשע-עשרה, בשנת ,1815 נגמרה סופית תקופת שלטונו של נפוליאון שכבש את רוב מערב אירופה ומרכזה ( סיפור הכישלון של נפוליאון ברוסיה בשנת 1812 הוא אירוע בקנה מידה מיתי בעצמו ) ; בעשור השני של המאה העשרים פרצה מלחמת העולם הראשונה והצליחה המהפ...  To the book