ספרות רעה לחיים וספרות טובה לחיים

32 סיגל נאור אחת פחות משלושים כבר בישרה את היותו לכל היותר אחיו של הגיבור ) , שחור שיער, גבוה, בעל קו לסת תקיף ( קו הלסת התקיף היה קנה מידה ברור עבורי לבחירת גברים . בעצם, עד היום ) , שתקן ( פטפוט אחד יותר מדי ותפקיד הגיבור ניטל ממנו ) , ועשיר ; היא — בלונדינית, שטנית או ברונטית ( אצל הנשים מגוון הצבעים היה רחב, אם כי שחורות שיער הופיעו לעיתים נדירות ) , צעירה מאוד ( לא פחות משמונה-עשרה ולא יותר מעשרים וארבע ) , לא גבוהה, רזה, ביישנית עד מאוד אך חדת לשון וחריפת שכל, ענייה או בת מעמד הביניים ( בשום אופן לא עשירה ! ) , וצנועה בלבושה ( אבל חמש הדקות מרגע שנכנסה אל החדר ועד שיצאה ממנו, לבושה ליציאה לאופרה או לרכיבה על סוסים, הספיקו לכך ש"ינעץ בה מבט מעריך" ) . כשאני חוזרת וקוראת את מה שכתבתי עד כה אני מבינה שלפחות שלושים שנה אחרי הקריאה היסודית ההיא אני זוכרת הרבה יותר ממה שהייתי רוצה, ולא רק במובן הסיפורי-עלילתי ; תבניות לשוניות שלמות נתקעו לי בראש, הן והמוזיקה שלהן ; לצד תבנית כמו "הוא נעץ בה מבט מעריך", מתנגנות להן תבניות נוספות : "הוא לעג לה", "הוא סנט בה", "היא הרכינה את ראשה", "מבטו ...  To the book