|
|
55 ה אם אי-פעם נהגתם מהמשרד הביתה בלי לחשוב כלל על הנהיגה ? חִשבו על כך : הצלחתם לשלוט בביטחון במכונית שמשקלה אלף קילוגרם, ניווטתם בתנועה, עקבתם אחרי התמרורים והגעתם ליעד — וכל זה כשדעתכם היתה מוסחת על ידי מיליון דברים אחרים . הילדה מתקשרת ומבקשת שתמהרו כדי שהיא לא תאחר חלילה לאימון . אחר כך עובד שלכם מסמס כדי להודיע שייעדר מפגישת המכירות למחרת . בדיוק כשסיימתם את השיחה איתו, בת הזוג מטלפנת כדי להזכיר להביא קרטון חלב וחבילת חמאה מהמכולת . במשך כל הזמן הזה אתם מתגלגלים בתנועה של שעת העומס בכבישים, סביבכם נהגים עצבניים ומכוניות אטיות . אתם עוצרים בתחנת דלק וחוטפים משהו משום שלא אכלתם דבר מאז ארוחת הבוקר . עוד יום בגן העדן . ואף על פי כן, אחרי כל ההרפתקאות אתם מוצאים את עצמכם פתאום בכניסה לבית . בגלל כל המהומה כמעט שכחתם לאן אתם נוהגים . אפילו לא התרכזתם בנסיעה הביתה . אנו יכולים לנהוג במכונית חמישים קילומטר, לסבול הסחות דעת מכל הסוגים — ולמרות זאת איננו צריכים לחשוב איך מגיעים . כל זה מתרחש באופן אוטומטי ; זהו טבע שני אצלנו, פעילות תת-הכרתית . זהו היופי שבה . אינכם צריכים לחשוב במודע על ...
To the book |
|
|