|
|
[ 165 ] שער III : אפוקליפסה ניסיון לדחוק את הקץ, כפי שדן מנסח זאת : "'דחיקת הקץ' במקרה זה איננה נעשית במישרין, אלא על ידי נטיעת שתילים רכים של המציאות העתידה בחביונה של המציאות הפגומה שבה נמצא העולם" ; אך מצד אחר במחשבה האוטופית אפשר לזהות פנטזיה לקרב את הקץ : "בכל פעילות אוטופית גנוזה התקווה, כי הדוגמה הנפלאה שבעלי האוטופיה מעצבים תרשים עד כדי כך את הכוחות הפועלים בהיסטוריה, עד כי יהיה בכך כדי לקרב את הקץ הכולל" . אם כן, נכון להתייחס לאוטופיה כאל "פריצה של החיזיון האפוקליפטי אל תוך ההיסטוריה בקנה מידה קטן ומדורג" . עם זאת, אסור להתעלם מכך שבמעשה האוטופי גלומה "השאיפה לשנות את פניו של העולם ולבנותו בתבנית חדשה, ובכך להביא את ההיסטוריה לקיצה" . 56 חוקר הקבלה גרשם שלום ( שׁוֹלֶם ) סבור שהקשר משיחיות- אפוקליפסה-גאולה ניזון משני וקטורים מנוגדים : מצד אחד הכוחות החדשניים, שעל אף שמם פונים דווקא לעבר, "לחידוש ימי האומה כקדם [ . . . ] התקווה פונה כאן לאחור, לשיבה למצב הראשית של חיי אבות" . מצד אחר הווקטור פונה לאוּטוֹפּי והוא דוחף קדימה . שכן המחזיקים בו "ניזונים מחזיונות עתיד בעלי הלך רוח או...
To the book |
|
|