|
|
[ 105 ] שער II : הטכנולוגיה אשמה ד ) היידגר טוען שהוא התפטר בשנת 1934 משום שסירב לקבל את דרישת המשטר לפטר שני דקנים . יש עדויות שלא כך הדבר : ראשית הוא לא היה בעימות עם הממונים עליו, ושנית הוא לא נדרש לפטר את הדקנים המדוברים . נראה כי התפטרותו באה רק משום שהוא לא הצליח לצבור את הכוח שייחל לו – להפוך לרועה הפילוסופי של התנועה הנאצית . ה ) לאחר התפטרותו של היידגר, התנכל לו המשטר הנאצי ומנע את פרסום ספריו . בנקודה זו אכן הוא דובר אמת . ו ) לטענתו הוא הסתייג תמיד מגזענות המבוססת גזע . אולם, כמו שראינו, אין בכך כדי להראות שהיידגר לא היה אנטישמי מטפיזי . נהוג לחלק את תגובתו של היידגר לנאציזם לשתיים : מה שאמר ומה שלא אמר . אני אבקש להראות שגם שתיקתו וגם תגובותיו הפילוסופיות מעידות על עמדה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים – מדובר בווקטור אחד ויחיד . 58 בהרצאותיו הראשונות לאחר השעייתו, אלה שנערכו בדצמבר 1949 בברמן ( לא מטעם האוניברסיטה ) , התייחס היידגר לנאציזם באופן הזה : 1 ) "חקלאות היא עכשיו תעשיית מזון ממוכנת בעלת מהות זהה ליצירת גופות בתאי גזים ובמחנות השמדה, זהה להטלת מצור והרעבה של עמים, זהה...
To the book |
|
|