|
|
[ 37 ] שער I : זה בגנים שלנו אם עוקבים אחרי הפרסומים האקדמיים והפופולריים בתחום, נראה כי במחצית השנייה של המאה העשרים נהפכה השאלה מהו מקור האדם משאלה מדעית לאובססיה של ממש . הסיבה לכך אינה נובעת רק מהצורך שלנו לבסס את תורת האבולוציה, שהיא כאמור "התיאוריה הקרובה 1 כי אם מהצורך להסביר ביותר להוכחה סופית לה ניתן לקוות במדע", את קורות האדם : אנו עושים מאמצים להסביר כיצד האנשים הנאורים ביותר, המשכילים ביותר והמתקדמים ביותר הקימוּ את אושוויץ, הטילו פצצות אטום ושלחו מיליוני בני אדם לגולאג – שלושה אירועים שהתרחשו במאה העשרים וזיהמו את המין האנושי . אני סבור שחלק לא מבוטל מהעניין שלנו בתולדות האדם נובע מהרצון להראות שאנחנו מזוהמים מטבענו, ובכך לקבל זיכוי טכני מהזוועה . מאחר שאין לערער על העובדות, לא נותר לנו אלא להכריז על אי-שפיות זמנית של גזע האדם באותם האירועים . אולם ככל שמעמיקים בחקר ההיסטוריה האנושית הטענה בדבר ״אי-שפיות זמנית״ אינה עומדת עוד על הפרק . אי-שפיות – אולי ; זמנית – אין סיכוי . רצח עם מושרש עמוק בתרבות האנושית . כך למשל לאחר שהשמידו בני ישראל את הזכרים המדיינים, משה מצווה עליהם...
To the book |
|
|