סגנון וצורה

אנתרופולוגיה וסגנון 41 1 ראשיתו של פרק זה עיונית בעיקרה, ואחריה ייפגשו מחקריו של זה . החומר הנלמד ( סנדלים ) והתאוריה . אמנות פרימיטיבית, ספרו של בועז, ראה אור ב – 1927 ( Boas, 1955 ) . בזמן הזה היה בועז חוקר בשל ומבוסס, שעיקר תרומתו העיונית לחקר התרבות האנושית כבר נוסח ונלמד . בועז נחשב סמכות בתחום חקר האדם והציביליזציות ונקרא כמובן בתוך הדיסציפלינות שלו, אך גם מחוצה להן, כמו שנראה בהמשך הדברים . הספר הזה מסמן את קו הראשית של העיסוק האנתרופולוגי באמנות, ולפיכך מיוחד חלק מן המאמץ שבפתיח הספר לניסוח תרומתה הייחודית של האנתרופולוגיה לתחום זה . בועז עוסק לכאורה באמנות פשוטה, אבל היומרות שלו חוצות את הקו החברתי הזה . הספר ניגש אל "שאלות גדולות" הנוגעות למין האנושי ולהתפתחותו, כיאה לתקופתו, ומטפל בהן מדעית ומוסרית . man ללא כל אי – נוחות מגדרית — כך דיברו בזמנו בועז מדבר על על כלל בני האדם, נשים וגברים כאחד . הוא מדבר על האחר שהוא primitive , וגם בזה אין כל ייחוד . המין האנושי והאחר חוקר כ – הפשוט בכללו הם חלק מהחוק האנתרופולוגי ההומניסטי שבועז הוא ממנסחיו . זהו חוק הנע על ציר הדמיון והשוני...  To the book