הסיפור הישראלי של הצורות

תמר אלאור 12 המודרכים מתעכבים תחילה אצלו . לעתים ממתינות המדריכות עד שקבוצה אחת "תפנה את נמרוד", ואז תוכלנה הן לאסוף את קבוצתן סביבו ולהתחיל את הסיור ואת הסיפור המלווה אותו . הביוגרפיה של הפסל משמשת נרטיב חובק למסע הקצר בבית הנכוֹת ובעולם הצורות שהוא מציע, נקודת התייחסות שאפשר לצאת ממנה ולחזור אליה . אפשר ללכת ממנו בחזרה לאולמות הארכאולוגיה והיודאיקה, אפשר להמשיך ממנו הלאה אל האמנות הישראלית העכשווית, ואפשר לפנות ממנו אל תרבויות רחוקות מכאן . הביוגרפיה שלו מאפשרת ומחזיקה את הפניות הללו, אחורה, קדימה ולצדדים, והסיפור הישראלי של הצורות, סיפור טרי של סגנון בחברה חדשה, מנצל את הביוגרפיה של הפסל ומציע סדר לסיור המודרך . הפסל נמרוד זכה לאזכורים, פרשנויות, מחקרים וציטוטים 1 הוא בא לעולם ביצירות אמנות אחרות בהיקפים השמורים רק לו . על פי הזמנה . בשנת 1939 פנה הארכאולוג אליעזר סוקניק אל יצחק דנציגר, פסל צעיר ששב מלימודים בלונדון . דנציגר נחשף שם למגמה הארכאית – פרימיטיבית בפיסול, תנועה שמצאה מקורות השראה ליצירה עכשווית באוספי המוזאונים האתנוגרפיים והארכאולוגיים . סוקניק ביקש תבליט קיר לחזית בית ...  To the book