|
|
277 איך כ מע ט הייתי עו רך עי ת ון ס פ ור ט פיתחנו את הרעיון, ואף מצאנו לעיתוננו שם נהדר : “ספורטוב“ . הייתה לנו אפילו סיסמה : “במוצאי שבת אל תאמרו שבוע טוב, אִמרו ספורטוב“ . ביקרנו במשרד האזורי של משרד הפנים, והוברר לנו שכדי לקבל רישיון להוצאת עיתון יש למלא טפסים רבים, להביא תעודות יושר מהמשטרה ולהציג תעודת בגרות של אחד הבעלים לפחות . בירור קצר העלה שאני היחיד משלושתנו שיש לו תעודת בגרות מלאה . הבאתי אותה למשרד הפנים, פקיד חמור סבר בדק את המסמך מלפנים ומאחור ואישר שהתעודה כשרה למהדרין . יצאנו לדרך . בסופו של דבר לא פורסם “ספורטוב“ . הרעיון התמסמס ונפל על בעיית ההפצה . הלכנו לחברת ד‘ טופל ובניו, החברה שהפיצה את מעריב , וסיפרנו על התוכנית שלנו . תחילה זכינו לקבלת פנים אוהדת, אך לאחר כשבוע התחלנו לשמוע הסברים ונימוקים מדוע לא תעלה יפה הצעתנו : ברחובות הערים אין די קהל של קוני עיתונים במוצאי שבתות ; העסקת מחלקי עיתונים במועד לא שגרתי כזה תחייב הוצאה חריגה ; ובכלל, מוצאי שבת הוא מועד לא טוב ולא נכון להוצאת עיתון . לא ויתרנו . הצענו לערוך ניסיון במשך שבועיים והעלינו רעיון : למה שמוכרי העיתו...
To the book |
|
|