|
|
210 אוניית התינו קות קיבלו הודעה שעלייתם נדחית בשל הוצאת התינוקות והוריהם . ה“מרד“ היה אלים, מה גם שהרגשת הקיפוח של מנוּעי העלייה נבעה מנימוקים פוליטיים, שכן העומדים בראש התור באותם ימים היו חברי בית“ר, שטענו להפליה מכוונת . הגיעו הדברים לידי כך שהבית“רים כלאו את חברי מזכירות המעפילים ואת הרב יעקב שרייבוים, שהגיע מהארץ כדי לטפל בהוצאת התינוקות . רק התערבות חברי שורות המגינים, זרוע ההגנה במחנות, ציננה את הרוחות . הבריטים, שלא כמנהגם, היו נדיבים מן הרגיל והעמידו לרשות 1,500 התינוקות והוריהם את אוניית המלחמה אושן ויגר, שמלחיה עסקו בדרך כלל במצוד אחרי מעפילים ובגירושם לקפריסין . כל סיפוניה היו מרושתים ברשתות גבוהות ובתיל דוקרני . הפעם הם החזירו מעפילים למולדת . ב- 27 בנובמבר הפליגה אושן ויגר לארץ ולמחרת היום הגיעה לנמל חיפה . שם נאספו המונים, לרבות מנהיגי היישוב, ובראשם גולדה . גם קרובי משפחה, שבדרך לא דרך נודע להם על ההפלגה ועל בוא יקיריהם, הגיעו בהמוניהם . ההורדה מהאונייה התנהלה במהירות, ולא חסרו בה דרמות : שמונה נשים הרות הוחשו לשני בתי חולים בחיפה, ואחת ילדה בנמל . כמה עשרות מקרובי הבא...
To the book |
|
|