געגועיי לזרם העובדים

174 געגו עי י לזרם הע וב דים הייתה בפירוש הכוונה לחיי כפר והתיישבות . בכל בית חינוך הייתה גינה גדולה, ושיעורי חקלאות נכללו בתוכנית הלימודים . ברוח הדמוקרטיה והשיתוף היו גם שיעורי בישול לבנים ולבנות . קברניטי זרם העובדים גם עודדו טיולים בארץ כדי להכירה דרך הרגליים . בלא מעט מקומות בארץ צמחו בו בזמן גם כיתות המשך תיכוניות של זרם העובדים . לזרם העובדים היו מסונפים מאות מוסדות חינוך — בעיר, במושבה, בקיבוץ ובמושב ( ולימים גם במחנות העולים ובמעברות ) . וכן היה לו זרם-משנה — זרם העובדים הדתי . בין מוסדות החינוך הנודעים שלו : בית החינוך ע“ש א“ד גורדון בתל אביב, בתי החינוך בירושלים, בשכונת בורוכוב ( גבעתיים ) ובקריית חיים . לזרם שלנו הייתה “גאוות יחידה“, וחשבנו אז שהוא הטוב מכולם . אני מעריך שכך בדיוק חשבו התלמידים בזרמים האחרים . . . היריבות העיקרית שלנו הייתה עם הזרם הכללי, ואילו הזרם הדתי היה מבחינתנו סקטוריאלי לגמרי . בין הזרמים שררה תחרות עזה, וכל זרם ניסה להגדיל את חלקו ב“עוגה“ הכללית . התחרות קיבלה ממדים שליליים לאחר הקמת המדינה, והיו לא מעט מקרים של איומים על הורים שהתלבטו מורים ותלמידי...  To the book