גנרל דובקין מגיע ראשון לגרמניה הכבושה

133 גנ ר ל ד וב ק ין מגי ע ר אשון לג רמני ה הכבו שה טוּב ליבו . מאז ומתמיד הוא היה ידוע כאדם טוב ומיטיב, המוכן לסייע לכל אחד . ההזדמנות נקרתה לו בבית מלון בפריז . לימים סיפר : פריז הייתה אז קרה ורעבה . היינו שלושה : ג‘ו שוורץ מהג‘וינט, ד“ר ישראל גולדשטיין מהקונגרס היהודי העולמי ואנוכי — נציג ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית . חיכינו לאישור כניסה לגרמניה והוא התמהמה . יום ועוד יום, עבר שבוע ועוד שבוע — ואין אישור . גרנו במלון “טריומף“, שבו התאכסנה גם הקצונה האמריקנית . יום אחד ראיתי במסדרון של הקומה שבה גרנו קצין אמריקני, שהלך לאט לאט והיה ברור שהוא לא חש בטוב . ניגשתי אליו ושאלתי אם אפשר לעזור . הוא הנהן בראשו ואני ליוויתי אותו לחדרו . חשבתי שיהיה נחמד לעזור לאדם חולה, ובה בשעה גם לשפר מעט את האנגלית שלי . מחלתו נמשכה כמה ימים, ואני נכנסתי לחדרו מדי פעם ומילאתי שליחויות קטנות שלו . הוא ביקש שאביא לו מצרכים מהקנטינה, עיתונים ודברים שכאלה . ביום הרביעי או החמישי למחלתו הוא הרגיש טוב יותר . רופא בדק אותו ואישר שהוא יכול לקום מהמיטה . הוא אמר לי : “ראה, אנחנו בקושי מכירים . בבית המלון הזה...  To the book