|
|
118 ז ‘בו טי נסקי נ גד הדר ת נש ים באותה עת נראה שתתקבל אחת או יותר מההצעות שיגבילו את הצבעת הנשים, וז‘בוטינסקי לא הסתיר את זעמו . וכך כתב : במובן הפוליטי קִבלנו — או יותר נכון, נתנו לעצמנו — מכה, שאת תוצאותיה נרגיש גם פה וגם בחוץ לארץ . . . מכמה שנים צעקו מתנגדינו, כי משטר יהודי בארץ ישראל מוכרח להיות קלריקלי [ דתי ] , המכניע את החיים לעוּלה של דת . . . [ סיפרנו להם ] כי היהדות היא אומה ולא קהילה דתית . סִפרנו להם שגם אצלנו, כמו אצל כל אומה נאורה, יכול איש להיות חבר האומה, גם אם אין לו כל יחס אל הדת . ומה קרה בפועל ? לדעת ז‘בוטינסקי גברה ידם של החרדים, וגם מעֶמדתו של הרב קוק ( שתמך בהגבלות על הצבעת נשים ) הוא התאכזב מאוד : “הכחדנו את הסניגוריה הזאת . נכנענו לאִסור גאונים, שאין איש בעולם חוץ ממאה שערים יודע מי הם ומה הם, ולחִבורו המדעי של הרב קוק, פרי עט טִפּוּסי של אכסטרן [ תלמיד חיצוני במוסד לימודי ] , בעל חצי השכלה מעוכלת למחצה“ . ז‘בוטינסקי הביע בהמשך דבריו חשש בנוגע לבניית חברה מודרנית וחופשית בארץ ישראל : נכנענו לקלריקליות הלוחמת בשִויון באִשה . בעִקר שנתקבל בתרועות שמחה בקונגרס ...
To the book |
|
|