פרק שני: שמותו לא יהיה לשווא

קריעה - היבטים פסיכולוגיים בתקופת המחאה בישראל 2023 שלפני אירועי ה- 7 באוקטובר 40 יונה טוען, כי בתקופה שקדמה למחאה ב - 2011 איבדו האזרחים בישראל את האמונה ביכולתם לשנות את המציאות, ושהם נסוגו לתוך משפחתם, התכנסו בתוך עצמם וגזרו על עצמם "חיי פרישות" ממעורבות ועשייה פוליטית . פרישה זו של האזרחים, לדבריו, העצימה את המשבר הערכי על גילוייו ומופעיו השונים, ופטרה את בעלי השררה הפוליטית מהצורך להתחשב בציבור ולתת דין וחשבון על מעשיהם . לאחר מחאת 2011 נערכו כמה מחאות ציבוריות, וביניהן "מחאת מתווה הגז" והפגנות ספורדיות נוספות נגד שחיתות שלטונית . בשנת 2016 קמו שתי קבוצות מחאה חשובות נוספות : "מחאת היחידים" — מחאה שקראה להתפטרות ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו . 1 על רקע הפרשיות שבהן היה מעורב ובהמשך כונו "פרשת הצוללות" ; "תיקי 0001" ( פרשת הטבות ההנאה ) ; "תיק 0002" ( פרשת נתניהו - מוזס ) ; ו"תיק 0004" ( פרשת בזק - וואלה ) . "מחאת היחידים" התאפיינה בקבוצות קטנות של מוחים שהפגינו בצמתים ברחבי הארץ . במקביל נפתחה נקודת מחאה בפתח תקווה שלימים תיקרא "מחאת כיכר גורן" . . 2 מחאה זו ביטאה ביקורת על היועץ ה...  To the book