סוף דבר. מה אתי?

רינה נאמן | 157 לי להירדם, אני נוהגת לבחור כמה מסלולים ברומא ו"לטייל" בהם במחשבתי להנאתי . זה עוזר . אני גם שמחה על ההיכרויות הרבות שלי — פנים אל פנים ולא רק בטלפון או במחשב — עם הרבה אנשים טובים ומרתקים, בעבר ובהווה, בישראל ובמדינות אחרות, במסגרת העבודה וגם בחיים הפרטיים . הם רק חיזקו אצלי את הצורך באנשים ואת הסקרנות וההתפעמות מאנשים . אני אסירת תודה לחברות ולחברים הקרובים שלי, אשר תמכו בי בשלבים שונים בחיי, ואשר לצערי הרב, חלק מהם אינם כבר בחיים . לא מזמן קברנו את אביגיל, חברתי הוותיקה ביותר מן התיכון, שלקחה אתה חלק גדול גם מחיי . אני ממשיכה לכתוב בעט על נייר ורק אחר כך מקלידה למחשב . אני גם ממשיכה לקרוא ספרים ולא את הצילומים שלהם . אני מתייחסת לספרים כאל חפצים ולא רק כטקסטים, כפי שעשיתי תמיד . אני אוהבת להחזיק אותם ביד, להריח את ריחם . אני מאוד חוששת לגורלם של מאות הספרים שמונחים בספריות שלנו לאחר פטירתנו . ספגתי מהם את כל מה שאני יודעת והתעשרתי באמצעותם בהיכרות עם אין ספור אירועים, דמויות, גורלות ויחסים שהרחיבו את האופקים שלי ושגרמו לי הנאה וגם נחמה בשעת צרות . אנסה למצוא להם אכסני...  To the book