משמעויות המקום לפרט

124 | מסע בארץ לא נודעת לחלונות . אהבתי אצלם גם את הריהוט בסגנון רוקוקו ) המורה לצרפתית הסביר לי מה מיוחד לסגנון זה ( . פסנתר כנף עתיק באמצע החדר, כורסאות וכסאות מצופי קטיפה, ושידות מפוסלות מעץ ועליהן תמונות, שעונים עתיקים ופסלונים . אהבתי גם את סביבת המגורים שלנו . ברחוב שלנו שיחקתי כדורעף וכדורגל עם ילד גדול ממני בשנה אשר גר בדיוק מול הבניין שלנו . אביו השיג לנו צינורות עבים מזכוכית שבהם העפנו בועות סבון ממרפסת למרפסת בתור הודעה לירידה למשחק ברחוב . ) לא היו אז טלפונים ניידים ( . שם הילד היה מאוריציו ) בעברית מאור ( . פגשתי אותו שוב במפתיע בעירונית ה', שם למד במחזור אחד מעליי . העלינו זיכרונות . הסתבר שגם הם עלו לארץ וגרים ביד אליהו . הורינו התחברו — כלומר שיחקו קלפים יחד . כי חוץ מזה לא היה להם שום דבר משותף, למעט מגורים בעבר ברומניה והגירה לישראל . כנראה שזה הספיק, כי היחסים ביניהם נמשכו שנים עד שאמי נפטרה . מאוד אהבתי את השכנים של הבניין שלנו — התאטרון האידי והכנסייה . ביקרתי בשניהם לעיתים קרובות והתחברתי עם הנפשות הפועלות . ומכיוון שאלה היו מקומות שונים לחלוטין, למדתי בביקוריי בה...  To the book