מ’אנטישמיות’ ל’אנטי יהודיות’

היהודי הם שורש האיבה הנצחית בין שני העמים . הסכסוך התגבר עם הופעת האסלאם כיוון שהיהודים זממו נגד מוחמד . עוינות זו נמשכה כשבני דת מוחמד הבינו שעליהם להתנער מהיהודים . המאבק "בין שני הגזעים" מושרש בדת וימשיך עד שיושמד "גזע אחד" . לכן, האידיאולוגיה של המופתי עצמו מחייבת את השמדת העם היהודי . רעיון זה לא הושאל מהתורה הנאצית או לא ננטש לאחר נפילת 339 נוסף על קביעת המופתי שיהודים אינם שמים גרמניה הנאצית . כלל ועיקר, כבר בשנות ה - 30 דרשו הערבים שלא יסווגו אותם עם היהודים . עוד קודם לכן, ב - 4 בדצמבר ,1937 התפרסם מאמר ביקורת על ספרו של ברתרם תומאס ‘הערבים’ בביטאון המפלגה הנאצית ‘פלקישר באובכטר’ ( Völkischer Beobachter ) . הביטאון יצא נגד התזה של תומאס, אשר לפיה הערבים שמיים טהורים . המבקר ציין שכבר בתקופה הקדומה חלה "אריאניזציה" חלקית של הערבים, שהרי ערב שימשה מוקד להגירה מן הצפון . ההשפעה הארמנית ניכרת ביותר בקרב עמי ערב, אך גם מקורות צ’רקסים קיימים בקרבם . לחיזוק השקפת הביטאון, המופתי תואר אדמוני וכחול עיניים, מה 340 שמעיד על תכונות הגזע הצ'רקסי של אימו . בלילה שבין ה - 2 ל - 3 בנובמבר 194...  To the book