גישת היטלר לאסלאם

1942 העיר שהנביא מוחמד הציע בסיס רוחני נרחב לאנשי רוח דתיים . ב - 28 באוגוסט הצהיר : “היינו מעדיפים לקבל את דת מוחמד, דוקטרינה זו של גמול הגבורה : ללוחם לבדו יש הרקיע השביעי ! כך כבשו הטווטונים את העולם, והנצרות בלבד מנעה זאת" . גם אלברט שפר שהיטלר כינה אותו "הבן המועדף בחצר", ציטט מפי היטלר את הדברים הבאים : "אסוננו הוא שיש לנו הדת הבלתי נכונה . מדוע אין לנו דת . . . הרואה בהקרבה למען המולדת ערך עליון ? . . . האסלאם היה הרבה יותר מתאים לנו מאשר הנצרות דווקא, לסובלנותה הרכרוכית" . שאיפתו הייתה לבטל את הנצרות ולהעלות את קרנו של האסלאם 68 במקומה . בריאיון אישי, שערך ההיסטוריון פרופ' וורנר מאזר, עם גיסתו של היטלר, אלזה בראון, היא ציינה שהיטלר נהג לשוחח עמה ועם אחותה, בת זוגו אווה, על האסלאם . הוא מנה לפניהן סיבות שונות להתפעלותו מדת זו : איבתו של מוחמד ליהדות, ההתגלות הקדומה של המלאך למוחמד ופיתוח האמונה המונותאיסטית המוסלמית, הדרישה לנכונות 69 ועוד . מתמדת למלחמה וּויתור על הדוֹגמה בעוד בגרמניה הנאצית התחולל המאבק בכנסייה לסילוק הנצרות, הייתה דת האסלאם נערצת, עד כי ניתן להניח כי בעקיפין ...  To the book