את מספר הפעמים שבהן פלט צוובנר "אהמ" הוא כבר הפסיק למנות . שקופית אחר שקופית העביר אלי במצגת . הרטט בשעונו הזכיר לו שעליו להתקשר לארץ, לשמוע מה שלום שוקי ואיך עברה עליו השבת ולאחל לו שבוע טוב . אלי התפתל בכיסאו . עכשיו אבי יגיד שמכיוון שאני לא מתקשר, הטיפול לא מצליח, הרהר, רותי תכעס עליי ותשאל אותי, אפילו את הטלפון הקטן הזה אתה לא יכול לעשות ? "אלי, אתה כאן ? " חתך אותו צוובנר . "כן", השיב אלי במהירות וחזר להתמקד בעיניו של בן שיחו . "לא", ענה צוובנר בפסקנות, "אתה מדבר איתי על דברים חשובים, ופתאום אתה חושב על משהו אחר" . אלי שתק . צוובנר התעקש, ואילו אלי, שלא רצה להרוס את המפגש, מצא את עצמו מתפתל ומסביר, "תראה, כבר עשר ורבע, ובשעה תשע וחצי הייתי אמור להתקשר לבן שלי . הוא סובל מכמה בעיות לאחרונה, והציעו לי להיות איתו יותר בקשר . נזכרתי בזה לרגע ובגלל זה ריחפתי, אבל עזוב, בוא נתמקד . אז אתה מבין, אם נפתח חברה ל . . . " "אלי", קטע אותו צוובנר בחדות, "לא משנה מה יעמוד על הפרק ולא משנה עם מי תיפגש, אף פעם אל תפספס שיחה עם הבן שלך" . אלי נבהל . האיש הזה, שעד אותו רגע נראה מרוחק ורק המהם, אמר ...
To the book