|
|
אבי המשיך, "אז ככה, בפגישה היינו אני, הרב שולץ, הרב פריימן והרב כץ . כפי שאתה בטח יכול לדמיין, הם הגיעו לפגישה קצת כועסים" . "הרבה כועסים", תיקן שוקי בתקיפות . "הרבה", אמר אבי, "אמרתי 'קצת', כי אני רוצה לדבר איתך ברוגע" . "ולי לא בא", אמר שוקי בכעס, "לא בא לי בכלל את כל הדבר הזה" . אבי השתתק . "למה אתם מדברים עליי ? מה יש לדבר עליי ? מה הבעיות שלכם איתי ? " "שוקי", אמר אבי בקול רך, "תקשיב לי רגע, אני רק רוצה לספר לך מה קרה שם . אחר כך נחשוב אם זה היה בסדר או לא, זה הכול . זה כבר קרה, כבר הייתי שם, תן לי שתי דקות" . שוקי שתק, אבל ניכר שהוא טעון מאוד . אבי שאל את עצמו אם היה נכון להפתיע אותו כך . אולי הייתי צריך לספר לו לפני כן על הביקור בתלמוד - תורה, חשב . ואז התנער באחת . במקום להסס ולחשוב כל כך הרבה, בשעה ששוקי מתחפר עוד יותר בתוך הכעס עליך ואתה מתלבט אם היית בסדר או לא, דבר איתו כאדם לאדם . הוא הישיר מבט אל שוקי ואמר, "שמע, יש מצב שטעיתי, הלכתי ככה מאחורי הגב שלך . תכל'ס, אף אדם בעולם לא שמח כשמדברים עליו, בוודאי לא כשברור לו שהשיחה עליו לא בדיוק החמיאה לו" . שוקי שתק, ואבי החליט לצ...
To the book |
|
|