|
|
פסיכואנליזה מיסטית ביכולתו למחוק, להתכחש או לעמעם שוב ושוב באופן מחזורי את הנוכחות האלוהית הסוד הוא, אפוא, תוצאת בתודעתו, כדי שלא תתפוגג לחלוטין אשליית נפרדותו . העיוורון המובנה באדם כלפי הממד הרוחני המסתתר בבריאה . ״ואילו ניתנה רשות כי אז היה העולם לעין לראות״, כלומר, אילו נזדככה הראייה הרוחנית של האדם, הגשמי מתבטל, ואיתו היה מתבטל גם קיומם של נבראים נפרדים : ומה שכל נברא ונפעל נראה לנו ליש וממשו׳ [ ת ] זהו מחמת שאין אנו משיגים ורואים בעיני בשר את כח ה׳ ורוח פיו שבנברא, אבל אילו ניתנה רשות לעין לראות [ על פי ברכות ו ע״א ] ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו מ״מוצא פי ה׳״ [ דברים ח, ג ] ו״רוח פיו״ [ לפי תהלים לג, ו ] לא היה גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו ( הנ״ל, תניא, שער היחוד והאמונה, ג, עח ע״א ) . מכאן נובעת המסקנה הפסיכולוגית-תיאוסופית כי הסוד הוא אינהרנטי לתפיסה האימננטית לפיה האין סופי מסתתר בתוך הסופי . תפקידו של הסוד לשמש מנגנון הגנה המושתת על יצירת אשליה הכרחית ובלתי נמנעת שביטוייה הם תחושת האינדיוידואציה והעדר התלות . אשליה זו מותנית בקיומה של ה״קרומית התו...
To the book |
|
|