ב. הדרגתיות ודילוג אל עלמא דאתכסיא

פסיכואנליזה מיסטית 0 והוא מתגבר ההסתר האלוהי נחשף באחת כהברקה ״בשעתא חדא וברגעא חדא״, על פרדוקס החיבור שבין היציבות האלוהית האין-סופית והשינוי המתבקש ממעבר המימוש מן האין האלוהי אל היש הנברא . למעשה, המציאות עצמה היא פועל יוצא של דיאלקטיקה בין דילוג לרציפות, בין בריאה והאצלה בו-זמניות . מוגדר תחום החוויה האנושית באמצעות אצל רש״ז, כמו גם אצל הבעש״ט, ממדי העש״ן : ״והיינו כי בהר סיני נאמר והר סיני עש״ן [ שמות יט, יח ] ר״ת [ ראשי משעה שמתבטלים תבות ] עולם שנה נפש שנכללו בבחי׳ [ נת ] ביטול אליו ית׳ [ ברך ] ״ . הממדים – כלומר העולם ( תפיסת המרחב ) , השנה ( תפיסת הזמן ) והנפש ( תפיסת העצמי ) – נכללת נשמת האדם באלוהות, אך במקביל אובדת יכולת ההתמצאות האנושית ומתמוטטת יכולתו להשתמש בכלֵי התפיסה והתודעה כמערכת קואורדינטות 8 זוהי תפיסת זמן ייחודית שבה העתיד הצפוי הוא המגדירות את קיומו הנפרד כאדם . מעמד הר סיני מהווה, אפוא, הדגמה ניסית מרומזת שחזור של עבר שטרם התרחש . ורגעית של ההכרה המבהילה בתלות האנושית המוחלטת במערכת ההגנה התודעתית שבלעדיה אין חיים . האדם אינו מודע לאנרגיית החיוּת המושפעת עליו מ...  To the book