י. סגפנות כמאבק במשמעות

פסיכואנליזה מיסטית חקר תולדות הסגפנות מצביע על כך שמספר סוגי הסגפנות הוא כמספר הסגפנים . אצל חסידי אשכנז היה הסיגוף דרך מקובלת להתרחקות מהנאות והדחקת צורכי הגוף, והמסורת שלהם יצרה ״שולחן ערוך״ שלם של דרכי תשובה לגבי כל חטא וחטא בתחום המיני . מגוון הסיגופים וההשפלה העצמית הקשורים בעשיית תשובה על חטאים בעלי גוון מיני עולה על כל מה שאדם בן ימינו עשוי לראות כמתקבל על הדעת או כְּמָה שניתן 0 כגון תעניות ממושכות, טבילה במי קרח או ישיבה על קן נמלים . לסבול בכוח אנוש, הסכנה שבפיתוי המיני הובילה לתביעות קיצוניות, דוגמת אלה שהוצגו לר׳ יוסף קארו על ידי המגיד, לפיהן על הפרוש האמיתי להיות מסוגל לראות אשה ערומה בלא לחוש כל תחושה של פיתוי או עוררות מינית, כי מאחר שלבו אינו מהרהר אלא בעבודת גם אצל חסידי אשכנז הייתה המגמה הסגפנית ידועה, והיא השם – לא יבוא לידי חטא . אף השתלבה עם הפרשנות שניתנה לרעיון העבודה בגשמיות . זיקתה של חסידות הבעש״ט וממשיכיו אל העולם החומרי ואל תענוגות הגוף היא מורכבת יותר . בהנהגותיו של המגיד ממזריטש מוכרת ההמלצה להתענות יום בשבוע על בסיס קבוע, וככלל אין לומר שהחסידות גינתה את ה...  To the book