ט. ספקטרום האמ״ת והשק״ר

פסיכואנליזה מיסטית 196 התמונה החלקית, הנפרדת והאשלייתית, או בלשונו : ״בידיעה שממטה למעלה היש הנברא הוא דבר נפרד לגמרי״ ( הנ״ל, שם, כ, קכט ע״ב ) . רש״ז קושר את רמת מודעותו של האדם עם בשלותו הנפשית והרוחנית . ככל שזו מתרחבת, יכול האדם להתקרב אל הזווית האקוסמיסטית האחדותית האמיתית שדרכה תופס כביכול הבורא את העולם . ספקטרום האותיות כולו מסמל מידה כוללת ומאוזנת כפי שמומחש במילה ״אמת״ : ״קו הממוצע הוא בחינת התורה שנק׳ [ ראת ] תורת אמת [ מלאכי ב, ו ] על שם שאותיות אמת הם א׳ בראש האותיות . ומ׳ באמצעם . ות׳ בסופן שהם בחי׳ [ נת ] מבריח מן הקצה אל הקצה [ שמות כו, כח ] . וזו היא מדתו של יעקב, שנאמר תתן אמת ליעקב [ מיכה, ז, כ ] ״ ( הנ״ל, תורה אור, מגילת אסתר, צה ט״ב ) . מדברים אלה ניתן להסיק מסקנות מעניינות נוספות באשר לתפיסת הרע אצל רש״ז . לשם המחשה, בת-דוד גמליאלי טוענת כי רוב המפרשים של סיפור גן העדן מזהים את ההעדר הנובע מן החומר עם הנחש – שטן, אותו הם רואים כאחד מכוחות 80 ואולם, הנפש ולא ככוח חיצוני לאדם, כפי שמתבקש היה לחשוב על בסיס הפשט . אין מדובר בישות של רע, אלא בתפיסת המציאות באופן מוטעה ...  To the book